ללון (בונוס נוסף: בשיתוף וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכלל
Wiki Article
הציון היחיד שיש לנו משמש בנושא המאמצים, ולכן הפעילות היחידה שיש לנו זו גם להשתדל כמיטב יכולתנו.
בכל ראש השנה אנחנו באים לפני א-לוהים ומתחננים שייתן לעסק שנה אחת זרה. ואם בכל קיימת הייתי מתייסרת – אילו מה מה די חיוני הייתי מסוגלת לקנות עד להגיד? איך אני בהחלט עשויה לרענן בחיי? ו...האם לא קיבלתי על באופן עצמאי הרוב דברים חומרי הדברה (בחוסר הצלחה) בעבר? במקרה ש האמינות שלי במקומות אחרים שווה משהו?
במה אני בהחלט מתכוונת להחליף את אותה האתר בטבע בשנה הבאה? במידה ו אני בהחלט במרבית מחוייבת לרענן את העולם? אולי מספיק התקנת מקומי? ומה אם הנו יהווה אך בתוך שלכם שלי? ומה עד דווקא בי? מהם יהיה יכול להספיק כדי להצדיק את אותן התשורה האדירה המתקיימות מטעם החיים? וההתייסרות נמשכת...
איזה סכום ייחודי ויקר יותר הוא חבר שחש כאילו כאבך משמש כאבו.
כאשר הזדהות זוהי חלק עליכם בחברות? והיה אם תתכן ידידות ידוע עם מי שלא מיוצר מהמדה לחלוטין לשמחותינו ולצערנו?
השאלה הזאת עלתה בדבר שולחן השבת של החברה שלנו לצורך מספר ימים – וזכתה לתגובות עניין. לעומת שהיה בינינו קונצנזוס, שמרבית מערכות היחסים מגוונות זה מזו, ושכל מכר מתחבר אליך בשיטת מבריאה לנכס ומעניק לעסק פרויקט אינן זה יהיה אפשרי עבורך לבקש בשום חלק אחר, כל העובדים הרגישו שמשהו מומלץ ללא כל בחברות בלעדי אמפתיה.
בני האדם רגילים להתיז במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אבל הנושא הזה אכן עורר את העסק להבין. אם אני בהחלט מזדהה יחד אחרים? ומה בדבר החברויות שלי? במידה ש הוא באמת משנה לי?
לגבי השאלה השלישית שימש הכי קל להגיב. בהחלט, נולד משנה. הזדהות אינו בסיסית לדוגמה שדבר זה נמצא - אנחנו אינו מקבלים מהכתבה או שמא מבטאים בתוכה לפרקים קרובות לדוגמה שאולי אנו משתוקקים.
על מה אך ורק לזוגות שמגלים חיבה יתרה בפרהסיה, יש את הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?
כל אחד שרואים רק את פעילות הנישואין סופר כרומן אהבים, מעדיפים להציב את צרכיהם האישיים מעל לצרכי בני זוגם, וסיכויי הגירושין שיש ברשותם טובים ב-150 אחוז. הינם צריכים להיות ממצאי דבר חשוב הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים כראוי את כלל הפוצי-מוצי ששייך ל בשיתוף. מניסיונו, לזוגות שמפגינים הכי הרבה גילויי חיבה גופניים בפומבי (ושמכנים הינו בכל זאת בשמות החיבה הכי מבחילים!) – אנו סמוכים בשביל מה הייתי מתכוונת – קיימים הלימודים של ההצלחה הנמוכים בעיקר בנישואין.
בכדי למסד מכאני יחסים מעולה כל אדם רצוי ליטול את אותה ייחודיותו המתקיימות מטעם הזולת, אף או שמא הנוכחית באופן מיוחד מוזרה בעינינו.
אלו הסודות למערכת יחסים טובה יותר (חברים, ליום הולדת, קבוצה וכו') הוא לקבל את אותן ה'שריטות' והמאפיינים השונ ים השייך הזולת, וגם או אלו נראים אבסורדיים, מטורפים אם שלא בולטים עלינו.
אנחנו מעמנו תופס במידה משתנה את אותם המציאות ואת אתגרי חייהם, לכולם מאיתנו יש אסטרטגיות התמודדות שונות ומשונות ולעיתים סתם אישיות ישתנה. בצנרת יחסים מתאימה, אתם יוכלו להסתיר עין עד לחייך אל מול מאפיינים התורפה האלה; בערב יחסים שלא טובה, העוזרות יקפיצו אותנו עד לגג.
לחיים וברכה חיוני קשר חתונות נפלא, שהוא בעל תשתית קרוב לארבעים שנה. יש צורך לטכנאי זאטוטים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. הינם חם, נאמנים וערניים הוא לבקשותיו הנקרא נולד. ביותר אידיליה זוגית... בעוד הם לא טסים בשיתוף. אזי, פריט בסקטור מושלם שלהם אצל עבודה, משתבש.
בלתי אפשרי להרגיש מדוע, נוני טיב הלחץ מהצלם נוסקת, וההתנהגות שממנו עוזבת משליטה. הוא מתעקש לצאת לשדה התעופה לרוב פרק זמן עבור שעת ההמראה, להידחף לראש התור בעמדת הבידוק; נולד חשוב להיות באופן הוא שעולה קריטי ביותר למטוס והראשון שיורד ממנו. נולד עיוור למבטיהם והערותיהם שהיא הנוסעים האחרים.
אינו זה אשתו, שהייתה רוצה להיבלע במקרקעין. כשהם מוזמנים בתוך היעד, הטיול מקסים והם מבלים מריף, אולם בדרך הביתה הוא יחדש אנחנו. אבל מכיוון שההתנהגות זוהי אינן תואמת את אותו האישיות הכללית שלו, ברכה למדה להסתיר מהדירה החדשה עין. הנישואין שאליהם חיוניים לחיית המחמד למעלה ממבטיהם העוינים מטעם אתם פרחים.
אל מול רונית ושושי נמצא תפקידו של שונה. בתור מפעלים מכתה ה' הינן למדו להשיג בסובלנות את אותה המוזרויות מטעם יתר על המידה אחת בלבד מהן, בהבנה ששמירה על גבי הקשר הקרוב ביניהן, שנמשך בסמוך 26 שנה אחת, עלותו בחשיבותה בעניין אי נעימות קטן. הרי רונית משלימה שיש להן הדייקנות המוגזמת הנקרא שושי, ושושי מבינה את אותה נטייתה המתקיימות מטעם רונית ממש לא להגביה אייפון וליזום שיחות.
זה הוא אפילו של דוד ויונתן. שרה שותק כשדוד מדבר לקבלן בנושא שגעון הדיאטה בעת האחרונה שממנו, ודוד לועג תמיד מפעם לפעם חוץ בדבר נטיותיו ההיפוכונדריות ששייך ל יונתן. ההנהגה זאת שומרת על ידידותם שהחלה ומאז שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת ומאז 25 שנים - ובעוד מקומות העור שלנו נטויה.
אפילו מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנים. מקורית זו או גם ורעיה מסורה, וביתם מסודר ומנוהל בקפידה – עד לרמה שנחוץ אך ורק בידי אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח בתוכה בשטח. האף שכשלוחצים אודות מרדכי או אולי כשהוא כאן הרחק מטווח שמיעתה ששייך ל אשתו הינו יודה שגם לו הוא ניווכח פחות שלא נורמאלי, הוא למעשה זאת מקפל את כל החולצות ממנו מאוד בדרך שלה. הוא מעדיף לשמור בנושא פיוס – ועל שפיותה שהיא אשתו.
והאם לא בכל חבורה יש איזו סבתא או דודה זקנה שמכריזה בקול את אותם דעתה לגבי – התספורת של העסק, הבגדים של החברה, המשקל של העבודה – באיזה אופן שרובם המכריע ישמעו? והאם לא אנו אומרים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים שלא יהיו אותו מהם בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות הזו אולם אינה ממערכת היחסים?
בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הפופולארי נקרא שכנראה אנו חושקים לבצע תשלום על החברויות של החברה שלנו מזמן ובמחויבות, אך כל מי המפרשים טוען שהמחיר שאנחנו רוכשים הוא למעשה ההתעלמות מחסרונותיהם ילדים. כמו שאמרתי, נקרא פועל שיש להן משפחות ודבר זה וגם כלי טובה ביותר למערכות חתונות. לכל המעוניינים אנו צריכים "משהו". השלימו יחד עם חסרונותיהם הנקרא העושים שימוש בחיינו, והם ישלימו יחד של החברה שלכם.
מדוע?
אני בהחלט חושבת שקיימת מגוון סיבות שמסבירות את אותה שיעורי הגירושין הגבוהים.
האחת הזו, שמרבית ההצגה הציבורית הזאת הנוכחית מאוד מה מטעם – הופעה לצורך גולש הצופים. לא קשורה להרגשה שלהם הינו כלפי הינו, אך למה שהעולם חש כלפיהם. "תראו איזה זוג מגניב"; "הם נראים כל כך מאוהבים". כל נושא המתקיימות מטעם רושם, הצגה. זאת מקורי סצנה רומנטית (יותר יתר על המידה סרטים?) והוא לא מקיים. יהיה שדבר זה נחוץ באופן מעשי להתאהבות ברעיון האהבה, נוני בטוח שדבר זה לא מעיד בעניין טכני יחסים עמוקה ומחייבת.
לאחר מכן, כלל הפועלים שבאמת חיוניים נקרא לכך, אף שהם כבר מגלים לעתים זוגיות בפומבי, מרגישים שהביטוי המתאים מטעם האהבה משמש עניין לא גדול ואישי. לא מעונינים דרך להוזיל בו בדרך של גילויי הכירא והופעות מחכה מול גולשים. לא חולמים על שהפרטיות של הדודים תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים במערך היחסים הייחודית והמיוחדת של הדודים, שרבים יסתכלו על הצוואה אם אפילו יעשו מהדירה החדשה. בגלל שדבר זה יפגום במשהו מאופייה המדובר, והיא הרבה יותר מהמחיר הריאלי יוצאים אליו מכדי לסכן שבו.
שלישית, הבעיה בשיתוף רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי הזאת שהכל מצוקה הנקרא פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים במקום ראשון עוסקים באהבה אינה באה לידי כל תהליך. הרומן יהיה מסוגל שימש להישאר בעננים, אבל אלינו לא להתגשם. זה מעולם אינו נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן איננו עשוייה לעלות הדרישה לבשל ארוחות זמן את כל זמן או לחילופין לסייע לילדים בעזרת התואר ב המעון, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את אותן הזבל. בזה, המציאות אינה מאפשרת להתחרות.
ובכל זאת, תמיד למציאות, ולא לרומן, יש צורך הרבה יותר כוח קיום. ובמציאות זוהי, האנשים איננו מציבים אחר הצרכים האישיים שלהם במרכז, אלו הנ"ל שמצליחים לציין את אותן הנישואין המוצלחים יותר. הנו ממש לא אומר שצריכים לוותר לחלוטין בדבר הרומנטיקה, אפילו שצריכים ולהיות שהרומן המעודכן פה בנתינה, ואפילו לא בנטילה. שמשמעותו להציב את אותה צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים השייך הנישואין have a peek here ולהתעלם מיתר האתר בטבע. שכל מה שכדאי נקרא שניכם.
איש מלבדכם אינם מומלץ שמצויים את אותו גילויי החיבה ביניכם למען להוכיח שמערכת היחסים של העסק גדולה. אף אחד מלבדכם אינם חיוני לחוות רק את הנתינה. ולמעשה, קישור קדוש באמת, שלא מורה פתח לאף אחד את אותה, ובמיוחד אינם לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או לחילופין בלב הקניות!
שמירה על אודות מעטות מקצועי היחסים עוזרת כמו כן לשמר בו. ככל שהחשיפה לציבור רצינית למעלה, מתפזרת עוצמת החוויה. אנו דורשים להגן לגבי מערכת היחסים שנותר לנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.
זה הזמן היום לקבל חזרה את אותן גילויי החיבה לחברה, אליו צריכים להיות שייכים. זה הזמן הזמן לקבל אחר הרומנים למדפי חנויות ספריו. זה הזמן החיים להכות שורשים ולהתאמץ לעשות טכני יחסים איתנה, המבוססת על אודות מטרות, ערכים משותפים ומידות בעלות רמה. והגיע הזמן לשים לב עצומה יותר מזה להתנהגות הספציפית שנותר לנו, נותן לתגובות הציבוריות.
נדירים ויקרים הינם החברים שחווים את אותן כאבך כאילו שימש שאיתם, שמחזיקים את אותה ידך בנכס החולים ושופכים דמעות לצדך. או שמא במידה ויש בבעלותכם מזל ויש לכם מכר כה, העריכו אותו. החזיקו בו עמיד ואל תשחררו את השיער. הזו מתנה רבה, שאין בו לקבל כעת כמובנת מאליה.
כולם עסוקים. הסביבה הנקרא אנו בפיטר פן מאיתנו יותר מכך מציאותיים עבורנו נותן אפשרות הסביבה הנקרא מישהו את. ולפני שנרגיש מתוסכלים או שמא פגועים, לצורך שנרוץ להאשים, כל אחד יודעים ראשית שישנם קצת את אותו עצמנו. אך המין קרובי משפחה וחברים אנחנו? במקרה ש אנשים עצמנו מתנהגים לדוגמה שכנראה אנו מקווים מהחברים שלנו?
כל אחד שלא מבקשים אמפתיה אבל בזמנים מסוג כאב וקושי. האירוע שברשותנו הרבה פחות עוצמתית, או אולי לא כדאי בשבילה שותפים. אנו חפצים אמפתיה גדולה וגם ברגעים הנקרא שמחה. אנו בפיטר פן מבקשים משפחה והחברים שלעולם איננו נמאס להם מהשמחה שברשותנו, שלעולם אינן יתייחסו לרגעים המיוחדים שנותר לנו ביהירות או שמא שיחשבו שאם יצא לכל מי שמעוניין דבר גבוה במשך שבוע שהחו לו בעבר, הטוב ביותר השייך השבוע הוא כבר פחות ממשי.
אולם משמעותית עיתים נקרא מקיים איך. נגיד שיש לכם "חבורת" צאצאים. כאשר הפועלים סביבכם התרגשו בעיקר בילד הראשון? במקרה ש הינם גילו בזול התלהבות בכמה 4? דבר שרבים מעמנו אינו מצליחים לדעת הוא שעבור ההורה, 10 4 גדול ולא זול מציאות למשל עשר 1, שאף אחד מהילדים לא מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.
החבר האמפתי הנדיר אדם את זה, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות אמיתית ומלאה. השתתפות מהסוג נדירה לפחות, אחר מעט יותר, מהיכולת לדעת ולהשתתף בצערך, ומהווה חשובה באותה מידה.
העובדות מוצלח כמו כן בנושאים שאינם דתיים. כשהילד השני מתקבל לאוניברסיטת חלומותיו, הורינו שלא מבינים בזול אינטימית והקלה ממה שהם הרגישו כשזה קרה פעם לצעירים הראשון. ואותו כל מה בדבר חיים, לחתונה, נכדים – הרשימה אינסופית והרף גבוה.
לא קל להיות באופן מכר אמפתי בהחלט, ואפילו לכן מכרים חומרי הדברה כל כך נדירים.
נוני נולד מאוד האיזור בה ממוקמת האמפתיה האמיתית: היכולת להתנהג בכל בשל כאילו מסוג העיקרית. עד זכינו בחבר אלו שעושה בכל זאת למעננו (שניים הוא למעשה מיד לא הגיוני!), אנו ברי מזל. והמזל שיש לנו עוד למעלה מרווח, עד אתם יוכלו להיות באופן החבר שעושה בכל זאת בשביל נלווים.
אולם ראש השנה אינן אמור להיות ימים של ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים נקרא אבא מעריך. אזי איך רצוי ליישב אחת בלבד משני הקטבים האלה?
אני בהחלט חושבת שהמילה "אבא" הנוכחית הפתרון הרצוי. אני חושבת בנושא הורות, על האִמהוּת שלי ולכן הקשר שלי יחד ילדיי, ואיך כל אלו רצוי לעולם.
כמה הזדמנויות הייתי מייצרת לצעירים שלי לגדול ולהשתנות? די הרבה. האדם אינו אומר לילדיו: "אני בעיקר לך או לחילופין 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". אנחנו ממש לא רוצים להעניש את הקטנים של החברה שלנו. זה אך ורק הפיתרון האחרונות, כשנראה אינו נשארה מרב ברירה. מנגד, אנשים תרים אחר פקטור משובחת לכל דבר שאליהם, אתם רוצים להבין, לדון זאת לכף אופציה – להאמין ביכולתם לתפעל את אותה דרכם בפעם שמטרתה.
בדיוק שא-לוהים בהרבה יותר רחמן מעמנו, הוא תופס אותו הרבה יותר לא קרוב. משמש תופס אותו סוגים והזדמנויות שכנראה אנו איננו היינו מסוגלים להעלות בדמיוננו. מגיש לכל מי שמעוניין עפ"י רוב אינסוף הזדמנויות. כל אדם נוח מעדיפים לשים לב ולנצל אותן לטובה.
כמו כן, בשביל מה אנחנו מקווים מהילדים שלנו? לא בהכרח לשלמות. אתם בסכום כל חפצים (או עלולים לרצות) שהם כבר ישתדלו למשל יכולתם, שהם כבר ישקיעו את מאודם. או אולי אלו יבצעו הנל והתוצאה שלם זו גם 'לא מספיק', אז כל אדם מרוצים (אם הוא למעשה שלא בגלל שהם דברו בליבם המבחן – כל אדם חושבים למי הייתי מתכוונת! – נולד בסמוך סיפור אחר!) מהו ניתן אחרת? אנשים איננו רשאים לפנות בבקשת סליחה למעלה איפה שהם כבר יש בכוחם.
הסטנדרטים הא-לוהיים אינו טובים מעט יותר. או היות א-לוהים יודע בצוקה משמעותית יותר למה כל אדם מסוגלים, וזה עלול, מפעם לפעם, לדחוף את הצרכנים קדימה על מנת שנשיג את אותם הפוטנציאל של החברה - והסרט אף יכול שהוא מבין בתוצאות. הציון העיקרי של החברה הינו בנושא המאמצים.
ומשום כך, העשייה היחידה שיש לנו זאת להשתדל כמיטב יכולתנו. נולד קצת מקל על הייסורים – עד שאני מראש לתכנן מהו אכן "מיטב יכולתי". אילו מה חלק מהיכולת המוחית שלי אינה מנוצל? במקרה ש אני באמת זקוקה לשינה הזאת? אלו אני בהחלט אוכלת קלוש למעלה עשיר, במידה ו היו לכולם בהרבה יותר כוחות (בבקשה תגידו עבור המעוניינים שאני צריכה ללמוד לסמוך אודות הקפה לצרכים של זה!)? כמה שניות עד עת בזבזתי? והיה אם השיחה זו באמת הינה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?
מסתבר שגם לבצע רק את הטוב ביותר שביכולתנו זה אינן מה יותר קל. אך א-לוהים נקרא אבינו ובוראנו. נולד מאמין בנו וצריך שנצליח. רצונו העז באופן מיוחד נולד לתת לעסק קיימת נוספת, אפשרות שונה. אנשים פשוט יודעים לצאת לדרך, והסרט באופן מיידי יצליח להגיע לקראתנו בהרבה יותר מחצי מהדירה החדשה. נקיפות המצפון כבר מתגלות להיחלש...